מפרשים:
1 סמך פרשה זו ללמדך כו' תימה דמהכא משמע שאין כאן מקומו דאם לא כן מאי סמך פרשה זו דקאמ' ואין הדבר כן שהרי בט"ו בניסן בשר המלאך את שרה ובי"ו בו נהפכה סדום ונוצל לוט עם שתי בנותיו באותו הר שהיה אברהם אבינו יושב בו וכשנעשה מעשה לוט עם בנותיו מיד נסע משם אברה' וישב לו בגרר בארץ פלשתי' כדפרש"י ושם לוקחה שרה ועצר השם בעד כל רחם לבית אבימלך והתפלל אברהם עליהם ונתרפאו ובראש השנה נפקדה שרה כדאיתא בפרק קמא דראש השנה הרי שכל הספורים הללו נמשכים זה אחר זה על הסדר ומהו זה שאמר סמך פרשה זו כו'. ושמא י"ל דמדלא קאמר ויפקד ה' את שרה אלא וה' פקד דמשמע שכבר פקד את שרה קוד' שרפא את אבימלך כדפרש"י צ"ל שרפואתו של אבימלך שהיא וירפא וילדו אחר ר"ה היתה ולא היה ראוי לכתבה קודם פקידת שרה אלא ללמדנו שמפני שבקש רחמים על אבימלך ועל ביתו שיפתח השם את רחמן קודם ר"ה כפי סדר הנחתו והוא היה צריך לאותו דבר ולא התפלל על עצמו נענה הוא תחלה ונתרפא ועדיין אבימלך לא נתרפא עד אחר ר"ה ויש לתמוה שכבר בשר השם לאברה' והמלאך לשרה שבניסן הבא תלד שרה ובהכרח היה שיפקדנה בר"ה אף אם לא היה מבקש רחמים על אבימלך דאם לא יפקדנה עכשו בר"ה אימתי והלא בגמ' פריך עלה ובשיתא ירחי מי קא ילדה ומשני אותה שנה מעוברת היתה והדר פריך סוף סוף כי מידלי מר ימי טומאת נדה בצרי להו ומשני ביולדת לשבעה יולדת למקוטעין ואם כן איך אפשר לפקד את שרה אחר ר"ה אבל בפרק ת' דב"ק מייתי לה להא דרשא ואינו מזכיר שם סמיכות כלל אלא מנא הא מילתא דאמור רבנן כל המבקש רחמים על חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחלה דכתיב ויתפלל אברהם אל האלהים וירפא וגו' וכתיב וה' פקד את שרה כאשר אמר וגו' וכתב רש"י מדלא כתיב ויפקוד את שרה וכתיב וה' פקד משמע פקד כבר תחלה מאבימלך:
2 כאשר אמר בהריון כאשר דבר בלידה. פירוש הפקידה בהריון והעשייה בלידה לפי סדר העניינים כי בתחלה פקד ההריון ואח"כ הליד'. ומה שטען הרמב"ן ז"ל ואין לשו' פקיד' אלא לשון זכיר' והשגחה על הנפקד אינ' טענ' כי הרב ז"ל לא פי' פקד מלשון הריון אלא שזכר אות' בהריון וזכירתו זו היא השגחתו שהשגיח עליה ונתן לה כח על ההריון ונשאר ויעש ה' לשרה כאשר דבר על הלידה לא שזכירתה היא שעשה לה כאשר דבר כמו שפירש הרמב"ן ז"ל דא"כ הוה ליה למכתב וה' פקד את שרה ויעש ה' לשרה כאשר דבר מהו כאשר אמר ומהו כאשר דבר:
3 אמירה ויאמר אלהים אבל שרה אשתך. ואע"פ שאין שם הריון אלא לידה כדכתיב יולדת לך בן פירושו אבל שרה אשתך תהיה הרה בהריון שתלד לך בן דמכיון דכתיב הכא פקידה ועשייה שפירושה פקידה להריון ועשייה ללידה דאל"כ מאי כאשר אמר ומאי כאשר דבר ואמר בפקידה כאשר אמר שמורה בהכרח על מאמר אבל שרה אשתך יולדת לך בן צריך לפרשו בהריון:
4 והביא היורש משרה. כלומר אף על פי שאין זה מחוייב מכח הכתוב שהרי אין כתוב שם אלא אשר יצא ממעיך הוא יירשך ואפשר שיהיה על ישמעאל מכל מקום כיון שמצינו באחרונה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק והסכים השם ואמר כי ביצחק יקרא לך זרע למדנו שמאמר אשר יצא ממעיך הוא יירשך מורה על יצחק ואע"פ שבאותו זמן עדיין לא היה יצחק לא בהריון ולא בלידה שהרי זה הדבור היה בברית בין הבתרים שאז היה אברה' בן ע' שנה. י"ל שעל הלידה העתידה להיות דבר לו השם שאותו שיצא ממעיך הוא יירשך ויציאת הבן מן המעיים היא הלידה:
5 כאשר דבר לאברהם. לא לשרה שלא מצינו שדבר השם עמה על זה ואף המלאך לא בשר את שרה אלא על ידי אברהם. אבל יש לתמוה למה לא פירש גבי כאשר אמר לאברהם ולא לשרה ושמא מפני שאמר אמירה ויאמר אבל שרה כו' שזו האמירה לאברהם נאמרה לא רצה לפרש וגבי כאשר דבר נמי לא היה צריך לפרש מכיון שאמר גבי דבר היה דבר ה' אל אברהם אלא כדי להודיע ההפרש שבין ויעש ה' לשרה כאשר דבר ובין למועד אשר דבר שהראשון שב לאברהם והשני למועד כמו שכתב אחר זה: